סקר חדש של איגוד האינטרנט הישראלי, באמצעות מכון גיאוקרטוגרפיה, אשר נערך בסוף שנת 2021 בקרב 620 משיבים בגילאי 18 ומעלה (496 נשים ו-123 גברים).

פרסום או ציטוט של תוכן עמוד זה והתוצרים של כלי הנתונים כאן מותרים בכפוף למתן קרדיט לאיגוד האינטרנט הישראלי והפניה לעמוד זה. 

עד כמה נפוצות פגיעות או הטרדות מיניות ברשת וכלפי מי?

כשליש מהמשיבים (32%) הצהירו כי פנו אליהם באינטרנט או באפליקציות באמירות מיניות שגרמו להם לאי נוחות. שיעורים אלו עולים בקרב נשים (37%), צעירים בין הגילאים 18-34 (37%) ובעלי רמת הכנסה מתחת לממוצע (35%).

חמור מכך, כרבע מהמשיבים (23%) ציינו כי הוטרדו מינית באינטרנט או באפליקציות, כאשר שיעור זה גבוה בקרב נשים (27%) וצעירים בגילאי 18-34 (28%). .

בכלי הנתונים הבא ניתן לראות כיצד שיעורים הללו משתנים לפי מאפיינים דמוגרפיים שונים:

var divElement = document.getElementById(‘viz1639672909731’); var vizElement = divElement.getElementsByTagName(‘object’)[0]; vizElement.style.width=’100%’;vizElement.style.height=(divElement.offsetWidth*0.75)+’px’; var scriptElement = document.createElement(‘script’); scriptElement.src = ‘https://public.tableau.com/javascripts/api/viz_v1.js’; vizElement.parentNode.insertBefore(scriptElement, vizElement);

איזה פעולות הציבור תופס כפגיעה מינית? 

כלי הנתונים הבא מאפשר לבחון את עמדות ותחושות הציבור לגבי פעולות המהוות פגיעה מינית ברשת, תוך אפשרות להתמקדות וחיתוכים דמוגרפיים מגוונים:

var divElement = document.getElementById(‘viz1639672927492’); var vizElement = divElement.getElementsByTagName(‘object’)[0]; vizElement.style.width=’100%’;vizElement.style.height=(divElement.offsetWidth*0.75)+’px’; var scriptElement = document.createElement(‘script’); scriptElement.src = ‘https://public.tableau.com/javascripts/api/viz_v1.js’; vizElement.parentNode.insertBefore(scriptElement, vizElement);

היעדר דיווח על פגיעות מיניות והחסמים לכך

פחות מעשירית (8%) ממי שחוו הטרדה מינית ברשת התלוננו על כך. מבין אלו שבחרו לא להתלונן על כך (92%), כשליש (32%) השיבו כי הסיבה לכך הייתה שלא האמינו שהמשטרה תעזור להם וכרבע (25%) ציינו כי לא רצו להיחשף.

var divElement = document.getElementById(‘viz1639672888404’); var vizElement = divElement.getElementsByTagName(‘object’)[0]; if ( divElement.offsetWidth > 800 ) { vizElement.style.width=’100%’;vizElement.style.height=(divElement.offsetWidth*0.75)+’px’;} else if ( divElement.offsetWidth > 500 ) { vizElement.style.width=’100%’;vizElement.style.height=(divElement.offsetWidth*0.75)+’px’;} else { vizElement.style.width=’100%’;vizElement.style.minHeight=’1200px’;vizElement.style.maxHeight=(divElement.offsetWidth*1.77)+’px’;} var scriptElement = document.createElement(‘script’); scriptElement.src = ‘https://public.tableau.com/javascripts/api/viz_v1.js’; vizElement.parentNode.insertBefore(scriptElement, vizElement);

ממצאים נוספים

• מעל רבע מהמשיבים (27%) הצהירו כי ביקשו מהם לשלוח תמונות או סרטונים אינטימיים. נשים התבקשו לשלוח תמונות או סרטונים אינטימיים פי 2 מאשר הגברים (30% לעומת 16%, בהתאמה), למעלה משליש מהצעירים (18-34) התבקשו לעשות זאת אך גם כרבע (24%) מקרב המשיבים המבוגרים (35-54).
• 14% הצהירו כי שלחו תמונות או סרטונים אינטימיים שלהם, לעומת 86% שלא שלחו.
• כ-6% מהמשיבים הצהירו כי חוו סיטואציה בה מישהו הפיץ סרטון או תמונה שלהם בעלי אופי מיני ללא רשותם. שיעורים אלו עולים בקרב המגזר הערבי, שם 15% השיבו כי חוו סיטואציה כזו.
• 4% בלבד מקרב המשיבים סבורים כי יש הגנה מספיקה על קורבנות של פגיעה מינית ברשת, לעומת רוב מובהק (91%) שסבור שההגנה אינה מספיקה. השיעור אף גבוה יותר בקרב הנשים; 93% מהמשיבות ציינו כי אין הגנה מספיקה לקורבנות. רק 3% מהנשים השיבו כי ההגנה ברשת מספיקה.
• המאפיינים המרכזיים של פגיעה מינית באינטרנט או באפליקציות שצוינו על-ידי הציבור הם: חוסר יכולת לשלוט על הקף התפוצה של סרטון או תמונה (80%), חשיפה לקהל רחב של צופים (76%) והפגיעה מתמשכת כי לא ניתן להסיר את התמונה או הסרטון מהאינטרנט (71%).

איגוד האינטרנט הישראלי – מחקר לבחינת אלימות מינית ברשת 2021 – נתונים גולמיים

איגוד האינטרנט הישראלי – מחקר לבחינת אלימות מינית ברשת 2021 – שאלון