תופעת השיח האלים ברשתות החברתיות היא תופעה מדאיגה שהולכת ומחמירה בשנים האחרונות, כאשר ישראלים רבים נחשפים באופן יומיומי לשיח אלים ומתלהם שמופנה נגדם ברשתות החברתיות.עם זאת, לעיתים השיח האלים כה קיצוני ומזיק עד שהוא עשוי להפר את זכויותיהם ולפגוע בכבודם ופרנסתם. תביעות לשון הרע, שמתאפשרות מכוח חוק איסור לשון הרע, הן דרך להגן על שמם הטוב של המשתמשים ברשתות מפני תקיפות אישיות ומשפילות ושיח אלים ומתלהם, והמחיר של תגובה אחת יכול להגיע לאלפי שקלים.
תופעת השיח האלים ברשתות החברתיות היא תופעה מדאיגה שהולכת ומחמירה בשנים האחרונות. סקר איגוד האינטרנט הישראלי מדצמבר 2022 מצא שרוב הציבור הישראלי נחשף לשיח אלים ברשת, בעיקר בפייסבוק, ושאחת ההשפעות המרכזיות של האווירה האלימה ברשת היא צנזורה עצמית מחשש לאלימות.
תביעות לשון הרע, שמתאפשרות מכוח חוק איסור לשון הרע, הן דרך להגן על שמם הטוב של המשתמשים ברשתות מפני תקיפות אישיות ומשפילות ושיח אלים ומתלהם, והמחיר של תגובה אחת יכול להגיע לאלפי שקלים, לפי החומרה שלה. שיח יכול להיחשב לשון הרע לפי חוק איסור לשון הרע אם הוא אחד מאלה: (1) שיח שעלול לבזות אדם בשל תכונותיו או מעשים שמיוחסים לו, (2) עלול לפגוע במשרה או בעיסוק שלו, (3) עלול להשפיל אדם או להפוך אותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג. פסיקה חדשה של בתי המשפט בישראל מסמנת מתי תגובות אלימות או פוגעניות עשויות לחייב את המפרסם בפיצויים.
לאורך השנה האחרונה, פסיקת בתי המשפט בישראל מלמדת על מגמת החמרה והרתעה כנגד מפרסמי תגובות או תוכן פוגעני שעולה כדי לשון הרע נגד אנשים אחרים. פסק הדין הללו עשויים ליצור הרתעה ברורה כנגד גלישה של שיח אינטרנטי לתוכן אלים, שקרי, פוגעני ומשפיל. הם עשויים גם לספק מענה לעליה בהיקף השיח האלים והמתלהם ברשת, בפרט כלפי עובדי ציבור ועצמאים שתלויים במוניטין שלהם, שעלול להיפגע קשות לאור פרסומים שקריים. הנה מספק דוגמאות מהשנה האחרונה:
ת"א 31817-05-21 רון נ’ ורסנו (בית משפט השלום בפתח תקווה, מאי 2023)
ביום 12.02.2021 עורך הדין רועי רון פרסם בדף האישי שבפרופיל הפייסבוק שלו פוסט שבו הביע את דעתו לגבי שימוש בחיסונים. בתגובה, עשרות מגיבים הטיחו בו עלבונות. בין היתר השוו אותו לנאצים, האשימו אותו ב"פשעים נגד האנושות", דרשו לשלול את את רשיון עריכת הדין שלו בטענה שהוא "מטעה את הציבור בנתונים שקריים", טענו שהוא "משתמש בשיטות של היטלר וסטלין", טענו שהוא "חולה נפש", האשימו אותו בתמיכה בטרור ואיחלו לו פשיטת רגל.
רון החליט לתבוע 12 מהמגיבים בטענה שהתגובות שלהם מהוות לשון הרע, וביקש פיצויים על הפגיעה שנגרמה בשמו הטוב.
ביום 24.05.2023 ניתן פסק הדין בהליך. השופט סקר את התגובות של הנתבעים ובחן האם ייתכן שיפגעו בשמו הטוב של התובע. באופן כללי נקבע שהשוואה לנאצים וטענות בקשר למחלה נפשית לרוב יהיו לשון הרע ויזכו בפיצויים, וכך כל אחד מהתובעים שאמר דברים בסגנון חויב לפצות את התובע, בסכומים שבין 7,000 ל-18,000 ש"ח על פרסום של פוסט אחד. עם זאת, התגובות של 3 מהנתבעים היו גבוליות – הם לא השוו את התובע לנאצים ולא תקפו אותו עצמו, אלא אמרו אמירות כלליות כמו "מנגלה היה ממש שמח להצטרף. אבל בטוחה שתמצאו פה מספיק פאשיסטים". האמירות הללו יכולות להיות פוגעניות מאוד אך לא מתייחסות ספציפית לתובע, ולכן לא נדרש לפצות אותו.
ת"א 53246-06-20 ג’מצ’י נ’ קופמן (בית משפט השלום בת"א, יוני 2023)
כדורסלן תבע איש תקשורת על רקע ציוץ בטוויטר ואמירות ברדיו, בהן איש התקשורת קרא לתובע "חלאה", "תת אדם" ו"נפולת ריקבון". נקבע ש"יש להתחשב באקלים החברתי בו אנו חיים, בתדירות השימוש בשפה בוטה כשפת רחוב", כלומר שימוש בקללות ובשפה אלימה ובוטה לא בהכרח יוביל לקביעה שמדובר בלשון הרע. למרות הקביעה הזו, בית המשפט פסק שמדובר בלשון הרע, משום שהאמירות היו חריגות והשפילו את התובע, וחייב את איש התקשורת לפצות אותו ב-25 אלף ש"ח.
ת"א 55289-01-22 פרייס נ’ ברק טמיר (בית משפט השלום בבת-ים, יולי 2023)
נקבע שפרסומים שקרייים בפייסבוק שבם נטען שילד של בכירה במשרד הבריאות לא חוסן מהווים לשון הרע כי הם פגעו בעבודתה ובמוניטין שלה. במקביל, קריאה למשפחתה "משפחת פשע", קריאה לבכירה "סייקו", "היפוקריטית", למרות שברור שאין כוונה שמשפחתה משפחת פשע, הן גם לשון הרע. את פסק הדין בית-המשפט חתם באמירה – "בכל חברה אנושית חפצת חיים קיים אינטרס ציבורי, כי אנשים הבוחרים לכהן במשרה ציבורית ולשאת בעול הציבורי, לא יהיו חשופים לפרסומי כזב המופצים לכל עבר וללא שליטה, בבחינת נשק לא קונבנציונאלי." הנתבעת חויבה לפצות את התובעת במעל 140 אלף ש"ח.