הסקירה הנוכחית, אודות יוזמות חקיקה עכשווית כנגד דיסאינפורמציה וחדשות כזב מצטרפת לפרסומים נוספים מטעם איגוד האינטרנט הישראלי, שמטרתם לספק חומרי רקע ונתונים הרלוונטיים לדיונים המתקיימים כיום בישראל אודות הסדרה של שירותים דיגיטליים ופלטפורמות מקוונות בפרט.
העמדה הרווחת בזירה האמריקנית ובאיחוד האירופי כלפי הפצת דיסאינפורמציה, היא שמדובר מזיקה אך חוקית. בכלל זה, יוזמות החקיקה המרכזיות בזירה האמריקנית והאירופית המנסות להתמודד עם הפצת מידע בפלטפורמות מקוונות ורשתות חברתיות מבחינות בין "תוכן בלתי חוקי", כגון דברי שנאה או תכנים המקדמים התעללות בילדים, ל-"תוכן מזיק אך חוקי", כגון שקרים או פייק ניוז, שאינם עולים כדי עברה או עוולה, אך בשל הפוטנציאל שלו לגרימת נזק למשתמשים ואף לחברה כולה, עשויה להיות הצדקה להגבלת תפוצתו.
עם זאת, מספר מדינות חברות באיחוד האירופי כבר אימצו חקיקה או רגולציה להתמודדות עם דיסאינפורמציה ברשת (בעיקר במהלך תקופת הקורונה) לרבות הפללתה בחוק, כמפורט בסקירה זו.
כיום, טרם נעשה מחקר מעמיק בנושא שיבחן מהי ההגדרה ל"דיסאינפורמציה" והאם החקיקה המדינתית הקיימת בקרב חברות האיחוד האירופי תואמת את ההגדרות הללו. סקירה זו מטעם איגוד האינטרנט הישראלי מתבססת על הספרות המחקרית העכשווית ובוחנת את ההגדרות האפשריות למונח זה ואת השלכות המדיניות של חקיקה המיועדת להתמודד עמו. זאת, בפרט, על רקע הצעת "חוק השירותים הדיגיטליים" של האיחוד האירופי (Digital Services Act, 2020 – DSA), לפיה פלטפורמות יתבקשו להסיר תוכן "בלתי חוקי", כאשר קטגוריה זו שונה ממדינה למדינה, ותחת חוקים מדינתיים שונים עשויה לכלול גם תכנים דיס-אינפורמטיביים.